העיתונאי האמריקני קרל ברנסטין, אשר חשף (עם עמיתו בוב וודוורד) את פרשת "ווטרגייט", שהביאה להתפטרותו של הנשיא האמריקני ריצ'רד ניקסון, דיבר היום בבית הספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה.

בהרצאה שנשא לפני הסטודנטים ואורחי בית הספר התייחס ברנסטין בהרחבה להתנהלותו של הנשיא דונלד טראמפ, וגם לפרשייה הטריה מהיום, של פיטורי ראש ה-FBI, ג'יימס קומי:

"במערכת הבחירות האחרונה בארה"ב, במיוחד ברשתות הכבלים, התחולל כשלון אדיר. במהלך הקמפיינים ועד שטראמפ וקלינטון נבחרו כמועמדים של מפלגותיהם לנשיאות – במהלך כל השנה שקדמה לכך לא היה אפילו לא תחקיר ביוגרפי אודות אף אחד מהמועמדים. להפך, נתנו זמן אוויר חופשי לטראמפ, הלכנו לעצרת בחירות שהוא קיים ושמנו מתחת את הכותרת Breaking News, אך לא עשינו את עבודת התחקיר לגבי מי האנשים האלו בכלל על אף שהם מאוד ידועים.

הסיפור הגדול ביותר באמריקה כעת הוא "מי הוא דונלד טראמפ? מי הוא נשיא ארה"ב?"

"כפי שראיתם, ביממה החולפת טראמפ עשה מעשה שהוא באמת חריג ויוצא דופן. הוא פיטר את ראש ה- FBI, שהיה אחראי על חקירת קשרים אפשריים בין רוסיה למטה הבחירות של טראמפ. זה סיפור יוצא דופן. ניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט והוול-סטריט ג'ורנל משווים את זה לאירועים בפרשת ווטרגייט. יש מעט מאוד ספק  – בוודאי אצלי – לגבי כך שהנשיא עשה זאת בכדי להסתיר את האמת לגבי מה שהתרחש במהלך הקמפיין שלו, מבחינת קשריו עם הרוסים, מדינות הסובבות את רוסיה. כשאני אומר "להסתיר", אני מתכוון לכך שאנשיו של הנשיא בעצמם והנשיא עצמו, במשך חודשים, הציבו מכשולים בפני החוקרים, הקונגרס האמריקאי והבולשת בכדי להפוך את זה לקשה ובלתי אפשרי אפילו להבין מה קרה.

"בו בזמן, יש לנו נשיא אשר לו ולמשפחתו יש ניגודי אינטרסים עסקיים שכמותם טרם ראינו בהיסטוריה של ארה"ב. הם יוצאי דופן ומטרידים ביותר. זו עבודה ענקית שעלינו בעיתונות להתעקש לעשות בלי קשר לפעילות של הגופים הרשמיים החוקרים את הפרשה.

"עלינו העיתונאים לקבוע מה הם החדשות. לא מה שהקוראים או הפוליטיקאים חושבים שזה חדשות, אלא מה אנחנו חושבים שחשוב ואולי אף מוסתר מעיני הציבור.

"ניקסון ניסה לעשות זאת במהלך פרשת ווטרגייט. הוא ניסה להטיל את האשמה על התנהלותה של התקשורת בפרשה. נדהמתי לפני מספר ימים לשמוע את נתניהו מגדיר סיפור של הניו יורק טיימס כ"פייק ניוז". הוא תקף, באופן מכוון לדעתי רגע לקראת ביקורו של טראמפ בשפתו של טראמפ. תבדקו בעצמכם ותכריעו האם נתניהו צודק.

"במהלך הדיווח על פרשת ווטרגייט, אנחנו ניסינו להתעלם מה"רעש" שהנשיא ניקסון ניסה לעורר סביבנו עם האשמותיו כנגד ההתנהלות התקשורתית בפרשה ופעלנו בכדי לוודא שהסיפור סובב סביב מעשי הנשיא עצמו.

"מאז הבחירות בארה"ב, כל גופי התקשורת הגדולים עשו עבודה מופלאה בדיווח על טראמפ, על מוסד הנשיאות. התקשורת בחנה מחדש את הבחירות ואת כישלונם. אני חושב שהסיבה שאנו יודעים את כל מה שאנחנו יודעים, ואחת הסיבות של המשבר שנוצר עם פיטורי ראש ה- FBI – נובעים מכך שהתקשורת עושה את עבודתה! זו התקשורת שרודפת אחר הסיפור הזה ודבקה בו! זה גם עוסק בשקרים של טראמפ. לא משנה מה נדווח, יהיו הרבה אנשים שלא יאמינו, אבל אנחנו עושים את העבודה שלנו ויש לזה אפקט.

"אני לא מאמין שהסיקור העיתונאי של המתרחש בגדה הוא בהכרח תמיד פרו-פלסטיני. אני ראיתי הרבה עיתונאות טובה שנעשתה משם. זה מאוד קל לאפיין משהו כ"פרו פלסטיני". אני מאמין שהגרסה הקרובה ביותר לאמת היא לא בהכרח אנטי ישראלי או אנטי פלסטינית או פרו ישראלית או פרו פלסטינית. אם כך היו הדברים, הייתי כעיתונאי מאוד חשדן. הייתי חושב שהאמת הרבה יותר מורכבת מאשר פרו ישראלית או פרו פלסטינית.

"היו כל מיני סיבות להצביע נגד הילארי או בעד טראמפ. אחד הדברים שטראמפ עשה במהלך הקמפיין היה שהוא כן אוטוריטרי באופיו, בניגוד למועמדים ונשיאים אחרים. הוא נוטה לדמגוגיה וזו עובדה, זו לא דעה.

"לא חסכתי שום ביקורת מהילרי קלינטון לגבי התנהלותה הפזיזה והמסוכנת מאוד לביטחון הלאומי שלנו בכל הנוגע לפרשת האימיילים שלה. עם זאת, טראמפ זיהה את בעיית האליטות, אלו שלא משרתות היטב את המדינה שלנו במשך דורות. להילארי קלינטון יש "יחסים לא תקינים" עם האמת מאז ימיה בארקנסו וזו סוגיה שעלתה לה ביוקר, אך היא כעין וכאפס מול השקרנות הפתולוגית המאפיינת את טראמפ. כשטראמפ דיבר על לעשות את אמריקה גדולה שוב, סלוגן שהוא השתמש בדמגוגיה גדולה, אז אחת הסיבות שטראמפ ניצח והקמפיין של הילארי היה נוראי הוא שמוסדות השלטון לא מתפקדים באמריקה. תראו את התשתיות שלנו, החינוך, הבנקאות והמס. לא היו לנו 25 שנים מוצלחות בכל הנוגע להתנהלות המוסדות שלנו וזו עלה לנו ביוקר. עכשיו בארה"ב יש לנו פלוטוקרטיה. לעשירים ולמקושרים יש כוח שגבר על המריטוקרטיה שהייתה לנו בארה"ב.

אין ספק שטראמפ אמר שהוא רוצה להביא שלום למזרח התיכון ושהוא הפקיד קרוב משפחה על התיק הזה. הדברים שאני אומר על טראמפ הם לא דעתי, אלא הם אמיתיים באופן מצער מאוד. למשל הבורות הבלתי נתפסת שהוא מפגין, הוא אמר דברים על אירועים היסטוריים שהם כה מטופשים שזה פשוט עוצר נשימה. עלינו לקחת זאת בחשבון.

לגבי טראמפ וניהול משא ומתן – אתה תגלה שהוא בהחלט נושא ונותן מוצלח – אך רק עבור עצמו. מבחינת "ניצחונות ו"להשיג את מה שהוא רוצה", זה תמיד היה על חשבון אלה שעמדו מולו, בין אם הם בנקאים להם לא החזיר הלוואות, בתביעת עיתונאים ואחרים בכדי לא לקחת אחריות – יש לו רקורד מאוד מכוער בכל הנוגע ליכולות המשא ומתן שלו. היכולות הללו עבדו רק עבורו ועבור ההתעשרות שלו ותוך כדי פגעו באנשים רבים.

טראמפ משתמש בטוויטר כאמצעי התקשורת ועוקף את המדיה המסורתית. אני לא מאמין שזה דבר רע כי אני חושב שהציוצים שלו מייצגים "מפת דרכים" של המוח שלו. הם מייצגים נאמנה את מה שהוא מרגיש וחושב הרבה יותר מכל נאום כתוב שלו".

ברנסטיין, יהודי במוצאו, התייחס גם למצב בישראל: "אנשים לא מבינים ברחבי העולם כמה ישראל מפולגת. אין קונצנזוס במדינה הזאת יותר משיש בארה"ב. אין לנו קונצנזוס בארה"ב לגבי איך נכון לטפל בבעיות שלנו בדיוק כמו שאין קונצנזוס בישראל. אני חושב שבשביל להבין מה קורה כאן צריך להגיע לכאן ולשהות כאן זמן מה. לא ביקרתי בישראל מאז 1982, ואני חושב שעשיתי עבודה רעה מהבחינה הזו"…